few slides

ד"ר כריסטינה וורינר - "דיאטת פליאו - דמיון מול עובדות"

הפופולריות וההצלחות בדיאטת הפלאו יצרה תעשייה לא קטנה של "מפריכים" למיניהם, גם הגברת הנ"ל בקטגוריה הזאת.
הנה לינק להרצאה שלה בטד:
https://www.youtube.com/watch?v=bHA477prFSo
בגדול זה לא חורג מתעמולה טבעונית סטנדרטית, היא מסכימה באופן כללי עם רעיון הפלאו.
מה הבעיה? מפריעות לה ההשלכות של המסקנות הללו לגבי אכילת בשר.
אם לסכם את ההרצאה במשפט:
"אוי, אוי, אוי המחקר, העובדות וההיסטוריה לא מתאימים לאידאולוגיה שלי".

טענה ראשונה:
יש אדפטציות לאכילת צמחים,אין אדפטצייה לאכילת בשר ז"א למשל לאדם אין יכולת לייצר ויטמין C, האדם חייב על כן לצרוך בעיקר צמחים.

 תשובה:
1. לא נכון בכלל, לא חייבים לקבל ויטמין סי מצמחים (זה פשוט עובדה שאני יודע מניסיון אישי), יש כמובן גם המון ראיות אני אפרט.
2. לא האדם הוא שאיבד את היכולת לסנתז ויטמין סי, זה משותף לכל משפחת הקופים – זה קרה הרבה לפני האדם והאדם ירש את זה ונאלץ להתאים עצמו למצב, לכן העובדה שלאדם יש אדפטציות אבולוציוניות אחרות לגבי ויטמין סי (שימור וחיסכון של ויטמין סי) דווקא מחזק את ההיפותזה שהיה לחץ אבלוציוני לקרניבוריות. 

עובדות שאינן תחת מחלוקת (http://en.wikipedia.org/wiki/Scurvy) :

יש בבשר מספיק ויטמין C, אסקימוסים למשל לא אוכלים שום צמחים אלא בימי מחסור, אין להם שום בעיה, זה מגובה במחקר מספיק – אין לאדם צורך בכל כך הרבה ויטמין C.

The Inuit appear to be very healthy with a diet almost devoid of plants.

למעשה ויטמין סי דומה בהרכבו לגלוקוז ומתחרה אתו בספיגה, לכן דיאטה צמחונית עתירה בפחמימות דורשת הרבה יותר ויטמין C , למשל כמו הדיאטות של המלחים במסעות הגדולים, שתזונתם עתירה בפחמימות משומרות, ולכן הם סבלו מצפדינה.

Ascorbic acid is a weak sugar acid structurally related to glucose.

Vitamin C is absorbed by the intestines using a sodium-ion dependent channel. It is transported through the intestine via both glucose-sensitive and glucose-insensitive mechanisms. The presence of large quantities of sugar either in the intestines or in the blood can slow absorption

העובדה זה שמיץ תפוזים או תזונה צמחונית באופן כללי יכולים לתקן מחסור שנוצר מתזונה עתירה בפחמימות משומרות כמו במסעות הימיים, לא אומר שאדם שניזון מן החי זקוק לעוד ויטמין סי.
למשל המסע ההשרדות של שקלטון בקוטב (אחד המפורסמים ממסעות ההישרדות בקוטב) הצוות סבל מצפדינה (scurvy ז"א מחסור בויטמין סי) כאשר אכלו את האוכל בספינה או היו בפנים היבשת, אבל נרפאו בזמן המסע הרגלי כאשר צדו כלבי ים. 

Some Antarctic expeditions, such as Scott's two expeditions and Shackleton's Ross Sea party, suffered from scurvy, mainly during inland sledge journeys when the men had access to a very limited range of food, virtually none of it fresh. Scurvy was rare or absent when they had access to a wider range of stored food or relied on seal meat

גם הניסוי המפורסם של סטפנסון מוכיח את אותו הדבר (שנה תחת השגחה עם בשר בלבד).

Vilhjalmur Stefansson, an arctic explorer who lived among the Eskimos, proved that the all meat diet they consumed did not lead to vitamin deficiencies. He participated in a study in New York's Bellevue Hospital in 1935, where he and a companion ate only meat for a year while under close medical observation, yet remained in good health.

http://en.wikipedia.org/wiki/Vitamin_C

כמעט כל סוגי הקופים איבדו את היכולת לייצר ויטמין סי (היה לנו אב משותף לפני כ60 מיליון שנה שאיבד את היכולת). האדם ירש את חוסר היכולת. זה כלל לא מוכיח שהאדם אינו קרניבור מטבעו.

humans are very good at conserving dietary vitamin C, and are able to maintain blood levels of vitamin C comparable with other simians, on a far smaller dietary intake.

לאדם יש פשוט אדפטציה אבולוציונית אחרת, האדם לא צריכים כל כך הרבה ויטמין סי, וזה בניגוד לשאר הקופים, ז”א אם האדם פיתח אדפטצייה לחיסכון בויטמין סי – אזי היה לחץ אבלוציוני לכך, כי לא היתה כמות מספקת בתזונה. זה ראייה חזקה לכך שהאדם אינו מסתמך על תזונה צמחונית שעשירה בויטמין סי.

Some of these species (including humans) are able to make do with the lower levels available from their diets by recycling oxidised vitamin C.

כמה אם כן ויטמין סי האדם חייב? ישנם מספיק מחקרים שהאדם צריך ממש מעט.

These studies both found that all obvious symptoms of scurvy previously induced by an experimental scorbutic diet with extremely low vitamin C content could be completely reversed by additional vitamin C supplementation of only 10 mg a day.

מה זה אומר בתכל’ס? יש מספיק ויטמין סי ב 30 גרם כבד עגל או 100 גרם כבד עוף, בכל מקרה אין שום חשש ממחסור בתזונה רגילה מהחי.

אף אחד לא מכחיש שהאדם הוא אומניבור (חוץ מטבעונים), השאלה האמתית היא כמויות יחסיות וחשיבות בתזונה, ובכל מקרה אין ספק שהאדם אינו זקוק לצמחייה בתזונה בכלל על מנת לקבל ויטצין סי – הטיעון הזה לא נכון עובדתית, והנחת הבסיס שהאדם חייב מקור עשיר מאוד לויטמין סי (כמו פירות) אינו נכון והוא שרלטנות.
היא גם סותרת את עצמה, היא מסבירה שבאזור הארקטי אכלו רק בשר ולא אכלו צמחים, ואם האדם חייב צמחים, אז איך הם שרדו? אז מאיפה הם קיבלו את הויטמין סי? 

טענה שנייה:
מע' העיכול והשיניים לא מתאימים לקרניבורים.

תשובה:
לאדם גם במע' העיכול וגם בשיניים יש אדפטציות לשני הכיוונים, יש גם שיניים ללעיסה וגם ניבים, ולמע' העיכול והגודל שלה הם פשרה כלשהי.

בנוסף צריך להבין מהי אבולוציה, אבולוציה לא מתכננת מהתחלה כמו מהנדס, אלא איברים קיימים עוברים אדפטציה, לכן מה שקיבלנו מאבינו המשותף עם הקופים\פרימטים יעבור שינויי, במידה ויש לחץ אבולוציוני חזק.
אבל למה שיהיה לחץ אבולוציוני? האדם מבשל את האוכל שלו כ 400,000 שנה ואולי עד כ 1מיליון שנה, והאדם משתמש בכלים ) אף קודם לכך כ 3.4 מיליון שנה (להשוואה לנו ולשימפנזים אב משותף מלפני כ 5 מיליון שנה).
בקיצור הוא חותך וקורע את הבשר עם כלים ולא עם השיניים, והוא אוכל אוכל רך ומבושל ולא צריך מע' עיכול מיוחדת, העבודה נעשית ע"י האש והכלים. לאדם בניגוד ליונקים טורפים אחרים היו שיטות אחרות ולחצים אבולוציוניים שונים, ואלו לא הצריכו שינויים בשיניים ובמע' העיכול שקיבלנו מהקופים\פרימאטים.
ובכל מקרה גם מע' העיכול וגם השיניים הם ייחודיים אצל האדם והם אינם "צמחונים" או "אוכלי בשר" סטנדרטיים – וזה לגמרי ברור, לאדם היו לחצים אבולוציוניים שונים לגמרי משאר היונקים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Control_of_fire_by_early_humans
http://en.wikipedia.org/wiki/Stone_tool

היא עצמה אומרת, "ההוצאה של לשד העצמות" נעשה ע"י כלי אבן, האדם לא צריך לפצח אותם ע"י לסת חזקה וכ"ו... לכן אין לחץ אבולוציוני ואין שינויים מתבקשים כמו לשאר הקרניבורים.

כמה רפרנסים לנושא:

http://www.jstor.org/discover/10.2307/2744104?uid=3738240&uid=2129&uid=2&uid=70&uid=4&sid=21104644798717
https://www.youtube.com/watch?v=OrjM47L_hnE&feature=youtu.be
http://www.clas.ufl.edu/users/krigbaum/proseminar/ungar_2004_jhe.pdf

טענה שלישית:

האמונה ב "מיתוס הבשר", ז”א שהאדם הפלאוליטי אכל בעיקר בשר נוצר בגלל אי הבנות של המחקר והטייה בממצאים, היא נותנת שתי ראיות:

ראיות איזוטופיות של השלדים, המרמזים על המיקום של החיה בשרשרת המזון (מי אוכל את מי).

ראיות ארכיאולוגיות מוטות, העצמות משתמרות, תזונה צמחונית לא משאירה עקבות.

תשובה:
קודם כל, גם אם כל זה נכון אין לה שום ראיה לזה שזה לא נכון, אלא רק טענות שמחלישות את הראיות לנכונות “מיתוס הבשר”, ולקרוא לזה "מיתוס" ללא שום הוכחות נגדיות זו אידאולוגיה, היא כמובן לא נותנת שום הוכחות נגדיות, רק סיבות למה ההוכחות לצריכת בשר אולי חלשות יותר.
אז:
א. הבדיקות האיזוטופיות של החנקן אולי לא מדויקות תמיד, אבל הרכב האיזוטופים כן בד"כ נכון, יש אנומליות, ולכן זה ראייה, אולי זו לא ראייה מוחלטת, אבל זה בטח לא אומר ש”מיתוס הבשר” מוטעה, זו רק ראיה שהבדיקות האיזוטופיות אינן הוכחה סופית, אננו חייבים עוד קווי ראיות – למזלנו יש מספיק.
ב. הראיות הארכיאולוגיות מוכיחות שהאדם אכל בשר על בטוח ובכמויות, וסוגי החיות הם מגוונים וגם יונקים גדולים וכ"ו (בניגוד למה שהיא אומרת) זה כמובן לא מוכיח שזה היה המזון היחיד – אבל שוב, זה לא סותר את זה.


ישנם כמובן עוד הרבה ראיות אחרות שגרמו לנו להאמין במה שהיא קוראת לו "מיתוס הבשר", ראיות שהיא מתעלמת (לפעמים הרבה יותר חשוב לדעת מה לא מספרים לך).

1. ניתוח תזונה של חברות של ציידים מלקטים ששרדו עד ימינו – מראה ללא ספק שהתזונה תלויה מאוד בקו הרוחב (ז"א פחות בשר באזורים טרופיים, רק בשר בקטבים) אבל תמיד היא הרבה יותר עשירה בבשר ומוצרים מהחי מאשר התזונה המודרנית החקלאית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21745624

In conclusion, diets of hunter-gatherers showed substantial variation in their carbohydrate content. Independent of the local environment, however, the range of energy intake from carbohydrates in the diets of most hunter-gatherer societies was markedly different (lower) from the amounts currently recommended for healthy humans.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10702160

This high reliance on animal-based foods coupled with the relatively low carbohydrate content of wild plant foods produces universally characteristic macronutrient consumption ratios in which protein is elevated (19-35% of energy) at the expense of carbohydrates (22-40% of energy).

2. הכחדה מאסיבית של בעלי חיים בסמיכות להגעתו של האדם לאותו איזור, קשה קצת להאמין שהאדם לא אכל הרבה בשר בזמן ההכחדה – ז”א בתקופה הפלאוליטית (אם הם היו צמחונים – הם היו צמחונים מאוד כועסים).
http://en.wikipedia.org/wiki/Pleistocene_megafauna


3. היפותזת "המוח היקר", ההיפותזה העיקרית שמקובלת ל"איך ולמה" האדם גידל מוח כל כך גדול (נח הררי מדבר על זה בהרצאותיו וספרו כעובדה) היא המעבר לצייד והתועלת האנרגטית שנבעה מכך אפשרה ודחפה למעבר הזה.
http://blogs.scientificamerican.com/science-sushi/2013/01/03/expensive-organs-guppies-reveal-the-cost-of-big-brains
http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0032452
http://www.jstor.org/discover/10.2307/2744104?uid=3739632&uid=2&uid=4&uid=3739256&sid=21101612471767

One of the prevailing hypothesis for our own brain growth is that the incorporation of more animal products into our diets, through hunting or cooking or however, allowed us to obtain more energy from less food, thus offsetting the cost of a reduced gut. The less food we needed to eat for the same amount of energy, the more our brains could grow even if our guts suffered for it.

טענה רביעית:

האדם הפליאוליתי כן אכל דגנים.

הראיות שהיא מביא לכך שהאדם הקדמון צרך דגנים:
1. כלים לעיבוד דגנים, הכי מוקדם מלפני 30,000 שנה.
2. ראיות מניתוח טרטר השן.

תשובה:
חבל פשוט לדבר על זה, מה שבטוח זה שלא אכלו את זה בכמויות משמעותיות, דגנים הם יחסית קשים לאיסוף והכנה, אין שום אפשרות שדגנים היו חלק מרכזי מהדיאטה לפני המהפכה החקלאית (למשל ראה בהרצאות של נח הררי).
לגבי מחקרי טרטר השן, הם מראים שהמזון התבסס על מוצרים מהחי, למשל:
http://blogs.scientificamerican.com/observations/2012/08/08/early-meat-eating-human-ancestors-thrived-while-vegetarian-hominin-died-out/
בכלל אני מרגיש שזה סתם טענה ללא כוונה רצינית, לא חושב שהיא מאמינה שדגנים היו חלק מרכזי בדיאטה. באופן כללי אני חושב שחוסר הרצון להתמודד עם הטענה האמתית, אלא לטעון כאילו מישהו מאמין שלא היו דגנים כלל בתזונה הוא לא רציני, זה די חוסר יושר אינטלקטואלי.
יותר מאוחר בהרצאה ובהקשר אחר היא מספרת כמה קשה ללקט וכמה זה לא יכול להיות חלק משמעותי מהדיאטה של אוכלוסייה לא מיושבת טרום המהפכה החקלאית, במקרה, היא מסבירה על ברוקולי, אבל זה תופס כפל כפליים על דגנים.

לכן, ומכוון שהיא מודה בבעיותיות זה נראה לי קצת דו פרצופי ולא הגון מצדה לנסות לטעון שדגנים יכולים להיות מקור משמעותי של תזונה לחברות לא חקלאיות.

 טענה חמישית:

המזונות של היום כלל לא דומים למה שאכלו לפני המהפכה החקלאית.

 
תשובה:
טענה נכונה אבל מוזרה, הכוונה בפלאו היא להתקרב לצורת האכילה שהאדם התפתח לאכול ולהתרחק ממזון תעשייתי עתיר פחמימות וסוכר ושמנים תעשייתיים צמחיים ולא "לאכול מה שאכל האדם הקדמון בדיוק". תכל’ס הטקטיקה כזאת בוויכוח נקראית  “איש קש” ז”א היא בונה לעצמה מטרה נוחה, והורסת אותה, אבל לא מתייחסת לטענות האמיתיות של הצד השני. היא משתמשת באיש קש כל הזמן.
מה זה משנה מה הגודל של האוכמניות, ושהאבוקדו הגיע ממקסיקו ואם היה ברוקולי....באמת שהפרטים הללו ידועים היטב. הנק' המרכזית שאין בהן סוכר ופחמימות מעובדות ושמנים צמחיים תעשייתיים, ולכן הם טובים ומקובלים בפלאו. אבל נגיד קמח לבן בכל תוצורותיו לא מקובל. 

 טענה שישית:

"אין תזונה פליאוליתית אחת" – ז"א אין בעצם את מה לחקות.

.....עוד הרבה דוגמאות כאלו.
תשובה:
זה טענה דבילית, יש משהו משותף לכל הדיאטות הללו, ז"א לא היה בהם כמעט כלום מהמוצרים שמרכיבים את הדיאטה המודרנית, ז"א לכולן יש משהו במשותף:

אין בהן סוכר ופחמימות מעובדות ושמנים צמחיים תעשייתיים. והן עתירות במוצרים מהחי, יש עתירות יותר במוצרים מהחי ויש פחות – אבל כולן יותר מתבססות על מזון מהחי מהדיאטה החקלאית וזו המודרנית.

בנוסף כאשר עושים ניתוח תזונה של חברות של ציידים מלקטים ששרדו עד ימינו – ברור ללא ספק שהתזונה תלויה מאוד בקו הרוחב (כמו שהיא עצמה מזכיר - ז"א פחות בשר באזורים טרופיים, לגמרי בשר בקטבים) אבל תמיד ובכל המקרים היא הרבה יותר עשירה בבשר ומוצרים מהחי מאשר התזונה המודרנית החקלאית, ונעדרת לחלוטין בסוכר, פחמימות מעובדות ושמנים צמחיים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21745624

סיכום:
בסיכום היא פשוט רצה עם הערות קצרות על כל מיני שטויות וכבר לא היה לי סבלנות ברצינות לענות לאוסף חצאי האמיתות הדמגוגיה והשטויות, אז רק בקצרה כמה הערות:
היא מסכמת ותכלס מסכימה בגדול, אבל מוסיפה כל מיני שטויות (שחייבים מגוון, סיבים, חיידקי מעיים וכ”ו, לא קשור לדיון, לא מוכח ולפעמים מטופש).

על מה את מסתמכת? מתצפית אחת עושים חוק? צריך לשים לב לדוגמאות שמפריכות את הטיעון שלך, לאסקימוסים לא היה מגוון והם הסתדרו מצוין, זה לא חובה מגוון, מגוון חשוב אם אתה אוכל מזונות צמחיים דלים, לא אם המזון הוא מזון עשיר מהחי.

למעשה החלק החשוב בפלאו – אם את מסכימה אז מה את מקשקשת?

שוב החלק החשוב בפלאו, לאכול מזון טבעי ולא מוצרי מזון מודרניים, אם היא מסכימה אז למה ההתלהמות?

זאת היפותזה לא מוכחת, לא הצליחו להראות את התועלת של הסיבים בשום מחקר.

רגע...אני יודע מה יוריד את קצב שחרור הסוכרים לאפס, אל תאכלי סוכר ופחמימות, הן אינן דרושות כלל, ז"א אם את כבר מסכימה ששחרור סוכרים הוא רע, תלכי עם המסקנות והראיות עד הסוף.

היפותזה לא מוכחת (חיידקי מעיים כגורם להשמנה) ולדעתי היפותזה די דבילית, הרבה יותר הגיוני שתזונה שונה גורמת גם להשמנה וגם קובעת את סוג חיידקי המעיים שיצליחו להתרבות במעיים שלך, ולא היגיוני לדעתי (ללא הוכחה – ואין כזאת) שחץ הסיבתיות הוא הפוך ז”א מחיידקי מעיים לתזונה והשמנה.

שוב, אז את מסכימה?  אז את בעד פלאו?
סתם, כמה פרצופים שהצטברו במהלך ההכנה:

פרדוקס הסחטן - איך זוכה "פרס נובל" עושה צחוק מעצמו

מסתובב כבר הרבה זמן מייל עם הסבר לפרדוקס הסחטן ע"י ישראל אומן זוכה פרס נובל לכלכלה (זה לא פרס נובל באמת - ההסבר בסוף).
האיש כפי שבטח ידוע לכולם הוא חוקר תורת המשחקים, שזה אבסטרקצייה מתמטית תאורטית למצבי עימות ושיתוף פעולה בין שחקנים רציונאליים.
הנה לינק לגרסה והסבר של הטענות של אומן לגבי פרדוקס הסחטן ומשמעויותיו.
בקצרה, שני אנשים מוכנסים לחדר ומקבלים מזוודה של כסף. הם יקחו את הכסף הבייתה אם יסכימו חלוקה ביניהם. התוצאה היא, שה"חנון" נכנע לסחטנות של ה"פאנאט"-הסחטן ונאלץ להסכים לחלוקה של 90% ל"פאנאט" ו10% ל"חנון", וזאת על מנת לא לצאת בידיים ריקות לחלוטין. זה נובע מגישתו של הסחטן שלא מוכן לזוז מילימטר ומוכן להקריב הכל ולא לוותר, ובעיוורון מוחלט מאמין בצדקתו ללא פיקפוק.

הם קוראים לזה פרדוקס, כי ה"חנון" בגישתו הראציונאלית יוצא מופסד ונוהג לכאורה באי-ראציונאליות, והפאנאט, יוצא מורווח.

עד כאן סיפור משעשע, אבל אומן מיישם את זה על המציאות. הדוגמא שהוא נותן, וזו היה מטרתו, היא הסיכסוך הערבי-ישראלי.
ז"א אנחנו (הכוונה כמובן לשמאל- ה"חנון") מפקפקים בעמדתנו ורוצים הסכם בכל מחיר, לכן - נצא עם ידינו על התחתונה.

זה מזכיר לי בדיחה:
בקיבוץ החליטו לשפר את תפוקת החלב. עשו סקר בין האוניברסיטאות והפקולטות השונות, והפקולטה למתמטיקה זכתה במכרז לתכנן את הרפת מחדש לתפוקת חלב מקסימלית.
אחרי שנתיים של עבודה, הקיבוצניקים איבדו סבלנות, והגיעו לפקולטה למתמטיקה, לברר מה קורה.
כשהגיעו ודרשו דין וחשבון, המתמטקאיים ענו: "בינתיים יש לנו פתרון רק עבור פרה כדורית".

כך גם בפרדוקס הסחטן. זהו מקרה סינטטי וממומצא לחלוטין, שכמו רוב העבודה בתורת המשחקים, יש לה אפס משמעויות במציאות. המציאות היא לא מערכת סגורה, דברים קורים מחוץ לחדר, וכל הנחות היסוד הן פשטניות בצורה יוצאת דופן.

במציאות, אף אחד לא סגור בחדר, והעולם לא עוצר מלכת בחוץ, ואם תרוויח בפנים - אולי תפסיד הרבה יותר בתחום אחר בחוץ.

למשל, דוגמא הכי קרובה לדוגמא של אומן שהייתי יכול לחשוב עליה. מקרה המשקיעים בכרומטיס (אקסיט של 4.5 מיליארד דולר ללוסנט במניות של לוסנט) שלא היו מוכנים להתפשר עם מס הכנסה ("פאנאטים"), התעכבו ולא מיממשו את המניות כי לא רצו לשלם מס גבוהה יחסית (לדעתם). לבסוף הפסידו הכל כי בזמן שניהלו משא-ומתן קשוח עם רשויות המס לוסנט פשטה את הרגל והמניות שלה איבדו את כל ערכן.

כמובן, כל אחד, ואפילו אומן צריך להכיר את הדוגמא הקלאסית, שהיא בעצם הדוגמא של אומן עצמו - הסיכסוך הערבי ישראלי. הערבים לא היו מוכנים להתפשר על תוכנית החלוקה, ופשרות אחרות בהמשך, היו בטוחים בצדקתם (וכפי שנאמר: לא פיספסו שום הזדמנות לפספס הזדמנות לפשרה), ללא שום פיקפוק בעמדותיהם - ולכן איבדו הכל:  אין להם כלום, הם חיים במקומות כמו ג'בליה (הייתי שם - לא נעים), כאשר מדינת ישראל בראשות פראגמטיסטים כבן-גוריון (שלא הקשיבו ל"מומחים לתורת המשחקים", כמו בגין וז'בוטינסקי), וכן היו מוכנים להתפשר, הקימו מדינה משגשגת. כבר עברו 64 שנה והערבים עדיין דפוקים עד העצם. אבל מתברר שהם היו גאונים בתורת המשחקים על פי אומן, הקדימו את זמנם, ואולי צריכים לקבל לפחות קרדיט חלקי מוועדת הפרס.

עם כל הכבוד לאומן על הפרס (על שם נובל), לשטות הזאת אין שום קשר למציאות (כמו גם הרבה מחקר תאורטי בכלכלה ומתמטיקה). שימוש בתאורייה, שהנחות היסוד שלה כל כך סינטטיות והזויות, יישומה על המציאות יכולה רק להטעות - וזו לא תיהיה הפעם הראשונה שמתמטיקאי\כלכלן תאורטי עושה צחוק מעצמו, ומהתחום שלו.
מביך.

***
ללא קשר, סתם לידע כללי, זה לא פרס נובל.
הנה לינק להסבר. הפרס ניתן ע"י הבנק המרכזי השוודי והוא "לזכרו של נובל" כי לא יכולים להגיד "פרס נובל", בתקשורת כמובן מקצרים ל"פרס נובל".

officially the Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel

Peter Nobel, a great-grandson of Ludvig Nobel. Nobel criticizes the awarding institution of misusing his family's name, and states that no member of the Nobel family has ever had the intention of establishing a prize in economics.

הפרס החשוב במדעי-המחשב הוא פרס טיורינג, על שם איש מדעי מחשב וממיסדי התחום. הפרס החשוב בתורת האינפורמצייה, על שם שנון - מאבות התחום, וכמובן פרס נובל, כי נובל תרם את הכסף וכ"ו, וכ"ו.
היגיוני ומקובל שהפרס הוא על שם אחד מענקי התחום הרלוונטי או מי שנתן את הכסף. למה עם כן הפרס הוא על שם נובל? הוא לא תרם את הכסף - הבנק המרכזי השבדי נותן את הפרס ורק מ-1969, ונובל הוא בטח לא אחד ממיסדי הכלכלה התאורטית.
הסיבה היא הספין על השם, לקבל הכרה וכבוד - היכן שאינם. לא פלא, שהפרס שלהם מתחזה לפרס נובל, כפי שהתחום שלהם הוא אידיולוגייה שמתחפשת למדע.
אם היו אומרים למשל: "לדברי ישראל אומן, זוכה הפרס של הבנק המרכזי השבדי על שם יורגן" - לא רבים היו מתרשמים, מהקשקושים האידיולוגיים האלו במסווה של מדע.

תזונה בריאה בחסות תלמה

הבת שלי גם קיבלה את הערכה הזו ללימוד על תזונה בריאה בבית הספר.

מלאה בלוגואים של תלמה.
יש שם גם פירמידת מזון עם ציור של קורנפלקס תלמה, ותמונות של "חטיפי בריאות" במקום מזון אמיתי.
לתלמה זה עלה אולי 2 ש"ח לייצר את הערכה הזו.

בשביל תרומה כה נמוכה להפקיר את הבריאות של הילדים עוד לפני שהם פיתחו חוש ביקורת או לפני שהם באמת למדו שדגני בוקר מחיטה מעובדת ומלאים בסוכר מזיקים.

גם מדהים החוצפה של תלמה עם חטיפי "הבריאות" ודגני הבוקר מלאי הסוכר שלהם, שאני משוכנע שהם יודעים היטב שהם מהגורמים החשובים להשמנת ילדים, מעיזים לנסות למצב את עצמם בתור מזונות בריאים ויחד עם משרד החינוך מנסים לעקוף את סמכות ההורים לקבוע את תזונת הילדים ע"י פנייה ישירה לילדים עם חומר פרסומי וגם מטעה (לדעתי).

בכלל לפני כמה שנים שמעתי שבארה"ב זה מקובל שחברות מקבלות גישה לקהל שבוי (תלמידים) תמורת תרומות די נמוכות לפעילויות בבתי הספר וכ"ו, ושזה אחד משווקי הצמיחה בתעשיית הפרסום שם, חשבתי שבהפקרות כזאת לא תקרה בארץ.
בינינו, פרסום כזה אי אפשר לקנות בכסף, אז אם כבר מפקירים את הבריאות של הילדים, לפחות שישלמו מהאף ולא תמורת נזיד עדשים.

זה גם תקדים, זה נראה כמו פיילוט של משרד החינוך לראות כמה אפשר למתוח את החבל ולמסחר את מערכת החינוך....בעתיד עידוד לפעילות גופנית בחסות נייקי, זהירות בדרכים בחסות ב.מ.וו, ואזרחות וצדק חלוקתי בחסות אילן בן-חוב.

אני לא מבין, אני לא משלם מיסים? שיאפשרו לממן חינוך אובייקטיבי לתזונה בריאה ושאינו מושפע מאינטרסים של יצרני מזון?

נ.ב.
אח שלי אומר שזה לא הוגן להשוות את זה ל"עידוד לפעילות גופנית בחסות נייקי" כי לנייקי יש עניין אמיתי בפעילות גופנית, תלמה וחברותייה לעומת זאת יפשטו רגל מיד כאשר אנשים יפנו לתזונה בריאה באמת. הוא מציע להחליף את זה ב-"חינוך לאחראיות פיננסית בחסות ישראכארד".

המלצות הקרדיולוגים - מסמך בעייתי

קבלתי לא מזמן מחבר קישור למסמך הבא:המסמך הוא מסמך עמדה מאפריל 2011 של ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד הקרדיולוגים ועמותת הדיאטנים "עתיד".
מכוון שאני מתעניין בתחום, עברתי עליו בניסיון להבין את ההמלצות ולראות על מה ההמלצות מבוססות, גיליתי מסמך רשלני בעל סתירות פנימיות.
המסמך עצמו מגדיר להמלצות רמות של "חוזק". החוזק נתון בסולם של 1, 2, 2a, 2b, 3 כפי שמפורט בעמ' 177 (המספור מתחיל ב-175), ובנוסף ישנו סולם A, B, C של חוזק ההוכחות הנתון באותו עמוד.
ההמלצות הראשונות במסמך והחשובות ביותר נתונות בעמ' 179, ובהם אדון כאן, עכשיו.

אלו אכן המלצות חזקות (1) המגובות בהוכחות חזקות (B או A).
שני מחקרים מובאים כדי לתמוך בהמלצות:

המחקר השני הוא בתשלום, ולא ניתן לתת קישור אליו, אבל אם נסתכל בתקציר (Abstract) המובא כאן.
מתברר שזה אינו מחקר היכול לבסס המלצות כלשהן, אלא הסבר על המבנה המולקולרי, ודיון בתכונותיו של שמן הזית. ככל שהנושא מרתק, נשאלת השאלה איך זה קשור להמלצות?
המלצות תזונה גורמות לנו להעדיף א' על ב' ועל כן מחקרים שמחזקים המלצות חייבים להיות השוואתיים, ולהראות, מעבר לספק סביר ש-א' אכן יבטיח לנו תוצאות טובות מ-ב' ביחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים, מוזר מאוד לדעתי שחצי מהמובאות, איננן כלל רלוונטיות לדיון – למה אם כן הן שם?
האם פשוט היה צורך לתת יותר מאשר מחקר אחד, והמחקר הזה נבחר באופן אקראי?
מובאה 1 נראית כרלוונטית לדיון, קישור אליה כאן:
המחקר הוא מטה-מחקר (Meta Analysis) קטן שמסכם סטטיסטית 60 מחקרים ו1672 נחקרים, הוא די ישן ולוקח בחשבון מחקרים עד שנת-1998 (המסמך הזה נכתב ב 2011), הוא קצר טווח (בודק השפעות עד 3 חודשים), ובנוסף הוא בוחן שינויים בתזונה ביחס לגורם סיכון אחד ויחיד, כפי שאסביר.

לפני שאכנס למחקר עצמו, לדעתי, המלצות גורפות, וחשובות אינן יכולות להיות מבוססות על מטה-מחקר קטן, ישן, קצר וחלקי – זה פשוט רשלנות. מטה-מחקר, או סקירת ספרות סיסטמתית הינו כלי חשוב, אבל לא דרך לבסס המלצות שיכולות להיות להן השלכות בריאותיות, (חפש וקרא בוויקיפדיה לדוגמא, לדיון בחולשות המטה-מחקר כשיטה).

לפני שנתחיל, המחקר הזה כלל אינו דן בהמלצה בשורה השלישית בטבלת ההמלצות, ז"א: "הגבלת כמות הכולסטרול בתזונה עד 300 מ"ג", למעשה המחקר מקבע פרמטר זה, כך כתוב:
"cholesterol intake was kept constant by using eggs or egg yolk or by adding crystalline cholesterol to the diets".
ועל כן להמלצה קריטית זו אין שום סימוכין, אבל זה לא הכול, בעמ' ,202 במסמך-העמדה, בחלק הדן בהמלצות לצריכת ביצים ישנו הקטע הבא:

מהיכן אם כן מקבלים את ההמלצה להקטין כולסטרול בתזונה? ההמלצה היא בעלת חוזק "1" הגבוה ביותר האפשרי, ההמלצה גם שווה בחוזקה לשתי ההמלצות הראשונות (הגבלת שומן רווי וטרנס), שלושתן בחוזק "1", עובדה שישירות נסתרת ע"י הציטוט לעיל ("השפעה מועטה" ושומן רווי\טראנס - חשוב יותר).
להבהיר, המלצה כזאת גורמת לאנשים להחליף מזון אחד במשנהו, ולכן אם אינה מבוססת, היא מזיקה. כאשר אנשים שקראו מסמך זה ישוו שני מוצרים בחנות, ועפ"י המלצה זו יעדיפו לקנות מזון לפי תכולת הכולסטרול שלו, בהניחם שזה הפרמטר החשוב, ויתעלמו מתכולת הסוכר לדוגמא, הם כנראה יעשו טעות, ואין זה אשמתם, אלא אשמת המסמך הזה.

המחקר כן דן לכאורה, בשתי ההמלצות הראשונות (ז"א הגבלת שומן רווי וטרנס). הנה כאן מובאים תקציר מסקנות המחקר.

אסכם ואסביר, המחקר טוען, ועד כמה שאני יודע בצדק, שפרמטרים שנחשבו חשובים בעבר, לאמור, כולסטרול כללי (Total Cholesterol) והכולסטרול הרע (המכונה LDL) אין להם יכולת ניבוי משמעותית לסיכון למחלות לב, לעומתם, החוקרים מגדירים מדד חדש, היחס בין כולסטרול כללי מחולק ב-HDL ("הכולסטרול הטוב"), הם מסמנים את המדד כ-"total:HDL".בהתייחס למדד זה, הם כותבים, שהסיכון אכן הולך וקטן (ז"א המדד הזה שהוגדר על ידם קטן), אם מחליפים שומנים רוויים ושומני טרנס בשומנים לא-רוויים, אבל הם כותבים בנוסף ב 3 מקומות גם (ההדגשות הם שלי):

The effects of fats on these risk markers should not in themselves be considered to reflect changes in risk but should be confirmed by prospective observational studies or clinical trials

However, our analysis also underlines the fact that effects of diet on biomarkers such as blood lipids can never replace studies that employ disease or death as outcomes

The use of total:HDL cholesterol implies that diet-induced decreases in HDL cholesterol increase CAD risk. Such a causal role for diet-induced changes in HDL cholesterol has not been proven in controlled clinical trials

ז"א השינוי במדדים אלו אינו מהווה הוכחה שיש שינוי בסיכון האמתי למחלות לב, הקשר בין המדד לסיכון האמתי הוא השערה, ולכן אי אפשר לבסס עליו המלצות, כך חוזרים ומזהירים אותנו מחברי המחקר בסדרה של ציטוטים לעיל. הם כמובן צודקים, לעורכי מסמך-העמדה המלומדים זה לא מדגדג, אבל שוב, זה לא הכול.

הסבר קצר על המחקר:
ע"י סיכום סטטיסטי של המחקרים המשתתפים במטה-מחקר עפ"י קריטריונים שהוגדרו מראש, המחקר מחשב מקדמים המאפשרים לדעת מה יהיה השינוי במדד "total:HDL". אם מבצעים החלפה שוות-קלוריות (Isocaloric) של חומצות שומן שונות (SFA, PUFA, MUFA, Trans) ופחמימות, אחת בשנייה, והשפעת שינוי כזה על מדד ה-"total:HDL".

המחקר לא מתייחס לגורמי סיכון אחרים הידועים היטב ובטח לא לתמותה, אך הוא מזכיר את חלקם, גורמים אלו, לו נכנסו לחישוב היו יכולים להפוך לחלוטין את ההמלצות, כמו טריגליצרידים (שומן-בדם - הם מוזכרים במחקר, ואזכיר את זה בהמשך), השמנה (מוזכרת כלאחר יד, אדון בה בהמשך), גודל ומבנה חלקיקי ה- LDL (מוזכר בקצרה בלבד), ולחץ-דם שאינו מוזכר כלל. - לכן לא ניתן להשתמש במחקר הזה, כי צריך להראות ירידה בתחלואה\תמותה או לפחות שיפור בכל הפרמטרים הידועים.
המאמר הוא ארוך ומציג תוצאות עבור כל סוגי ההחלפות האפשריות (פחמימות->שומן רווי, פחמימות->שומן חד בלתי רווי וכ"ו...) לא אכנס לפירוט של כל החלפה והחלפה מטעמי קיצור (כדאי לקרוא למי שמתעניין), בנוסף יש סיכום כללי, שמסכם את התוצאות.
על מנת לזקק המלצות אפשריות כלשהן מהמחקר הזה, כותבי המחקר מספקים גרף אחד שמסכם את כל המקדמים שחושבו לכדי ההשפעות של מזונות אמתיים על גורם הסיכון כפי שהוגדר ("total:HDL"). גרף כזה הוא החשוב מפני שלמרות האמונה הרווחת ששומן מהחי הוא כולו שומן רווי (SFA – Saturated Fatty Acid) ועל כן רע, ולעומת זאת כל שמן הזית הוא חד-בלתי רווי – ולכן טוב, זה לחלוטין לא נכון, הטבלה למטה מסכמת את תכולת חומצות שומן של מזונות שונים, ה- Lard מהטבלה הוא שומן חזיר, והוא דומה מאד בתכולת חומצות השומן שלו לשומן הפרה (שיותר נפוץ בארץ). ניתן לראות ששומן חזיר הוא 45% חד-בלתי רווי (MUFA – Mono Unsaturated Fatty Acids) בדיוק כמו המרכיב המקביל בשמן-זית שמקבל את כל התהילה הבריאותית, אך בשמן הזית חלקו כמובן רב יותר. לחלופין 14% משמן הזית הוא שומן רווי (SFA).

וניגש לתוצאות עצמן. הגרף מראה את השינוי במדד ה-total:HDL (ציר y) אם מחליפים 10% מדיאטה אמריקאית ממוצעת (SAD – Standard American Diet) באותו סוג מזון המצוין בציר ה-x , שימו לב ש total:HDL גבוה זה רע, ז"א שאו ש-HDL נמוך ו\או ש-LDL גבוה.

זה המסקנה העיקרית של המחקר, אני מציע שתעכלו שנייה את הגרף, "Carbohydrates" הן הפחמימות, ז"א פיתות, ירקות, אורז מלא, פוקצ'ה, שיפון, קנוא, ממתקים, סוכר וכ"ו וכ"ו וכ"ו. ממחקר זה ניתן לראות שעם בחרת לוותר על סטייק אנטרקוט מבושל בחמאה או מרגרינה (ז"א אפילו עם שומן טרנס) לטובת אורז מלא עם ירקות מאודים – עשית טעות חמורה (ולא רק טעות קולינרית), אלא גם לפי מדד סיכון למחלות-לב כפי שהוגדר במחקר הזה ("total:HDL").

הציטוט שמסביר את הגרף מהמחקר, מאד משעשע האנדרסטייטמנט בסוף הפסקה, וניתן להרגיש ממש את ההפתעה שחשים החוקרים – מי אמר שמחקרים הם חומר קריאה יבש? משעשעת גם העובדה שירידה של 0.09 ב ("total:HDL") שמיוחסת לשמן הזית מכונה כאן: "The largest reduction", אבל עלייה של 0.175 שזה שינוי שהוא כמעט כפול בערכו, המיוחס לפחמימות, מכונה "small increase" ו"surprisingly". נראה לי די ברור שהחוקרים מתקשים לעכל את התוצאות בעצמם.
מכאן גם ניתן לראות מדוע ההמלצות שלכאורה מסתמכות על המחקר היחיד הזה הן מטעות ומזיקות, מפני שהמלצה להגביל צריכה של שומן רווי מיתרגמת אצל כולם (לדעתי ללא יוצא מהכלל) לוויתור על מזון מהחי, כאשר מהמחקר עולה שעדיף שנוותר על הפחמימות (ובהפרש ניכר), ולכן לא ברורה הסיבה מדוע מחברי מסמך-העמדה לא מציינים זאת במפורש כהמלצה, וזאת אף על פי שהם מסתמכים על המחקר הזה ובוודאי קראו אותו (?).

יתר על כן, צריך להבין שאי אפשר להוריד מהדיאטה שומן רווי כמו שממליצים במסמך-העמדה, או להחליף רווי בבלתי-רווי כמו בתקציר מסקנות המחקר, מה שניתן לעשות זה להוסיף ולהוריד סוגי מזונות אמתיים. והמלצות כפי שמופיעות יגרמו לציבור (וגורמים כבר הרבה זמן) להעדיף פחמימות על פני מזון מהחי - שזה לגמרי הפוך ממה שהמחקר מוכיח.

שוב, אדגיש, זה המחקר היחיד שהם מסתמכים עליו!

דוגמא להמחשה:
ניקח לדוגמא את היוגורטים או כל מוצר חלב אחר. יש בהם שומן רווי, אנשים למדו ששומן רווי זה רעל. המחלבות והיצרנים הוסיפו קטגוריות של מוצרי חלב בעלי 0% שומן, אבל על מנת שהם יהיו אכילים, היצרנים הוסיפו סוכר ז"א פחמימות – קיבלנו את התוצאה הגרועה ביותר האפשרית לפי מדד ה "total:HDL"  (וגם לפי מדדים אחרים, טריגליצרידים ומבנה הLDL). החוקרים שכתבו את המחקר קיוו ששומן רווי יוחלף ע"י בלתי רווי – מה שנותן תוצאות במעט טובות יותר, במציאות, שומן מהחי שחלקו בלבד רווי (כ-60%, חלב או חמאה זה המקרה הקיצוני ביותר, הכי הרבה רווי), הוחלף כולו ע"י פחמימות, התוצאה הכי גרועה על פי המחקר הזה!!!.

אבל זה לא הכול, בנוסף לפרמטר "total:HDL", המחקר מזכיר גורמי סיכון אחרים הידועים היטב שאף מחזקים מסקנות אלו. למשל החלפה של פחמימות בשומנים מורידה את רמת הטריגליצרידים (שומנים בדם). וגם את גודל ומבנה ה-LDL. אצטט ואתרגם את סוף הפסקה להדגשה:

"לא רק שדיאטות עשירות בפחמימות מעלות את רמת השומנים בדם, הן גם גורמות להחלפת חלקיקי LDL בחלקיקים קטנים ודחוסים יותר" (זה מאד לא טוב).

בנוסף, ההשמנה, היא גורם סיכון משמעותי, בקטע הבא, החוקרים באנדרסטייטמנט מודים בחצי פה, שתזונה עשירה בפחמימות כנראה משמינה במיוחד:

אוסיף עוד ציטוט אחד מהמחקר שמדגים את הגישה של החוקרים, אשר מקשה עליהם להשלים לגמרי עם תוצאות המחקר שלהם עצמם - זה לא קשור לביקורת שלי על מסמך העמדה, אלא פשוט משעשע.

"but the favorable effects on this ratio by such factors as coconut fat, which is rich in lauric acid, do not exclude the possibility that coconut fat may promote CAD through other pathways, known or as yet unknown. Similarly, the unfavorable effect of carbohydrates on the ratio does not rule out a favorable effect of high-carbohydrate diets on health outcomes."

הציטוט הזה מדגים כמה שהחוקרים לא מודים בתוצאות שהם קיבלו, וממשיכים להאמין ששמן קוקוס מזיק, והפחמימות הן מועילות למרות התוצאות, במדע צריך להסתכל על מה שהוכח ולא מה שאתה רוצה שיהיה. הם כמובן ממשיכים לקוות לתוצאות מתאימות יותר לאידאולוגיה שלהם בעתיד.

ושוב אדגיש, זה המחקר היחיד שעליו מבוססות המלצות התזונה של הקרדיולוגים והדיאטנים  - כאשר ההמלצות לגמרי הפוכות מהתוצאות!!!

לסיכום הכללי:
הסתכלנו על 3 המלצות מהחזקות והמגובות ביותר במסמך-העמדה של איגוד הקרדיולוגים ועמותת הדיאטנים "עתיד". המלצה אחת, מס' 3 - אין לה סימוכין כלשהם, והיא בסתירה להמשך המסמך. המלצות 1 ו-2 מגובות לכאורה במחקר שאינו יכול לגבות המלצות כאלו מפני ש:

1. זה מטה-מחקר, סיכום של הרבה מחקרים קטנים יכול לתת דברים חשובים ולהאיר בעיות, אבל לא להיות הפסיקה הסופית להתערבות והמלצות.

2. הוא קטן, N=~1600.

3. הוא ישן, עד-1998.

4. הטווח שלו קצר (עד 3 חודשים).

5. הוא דן רק בגורם סיכון אחד בלבד מתוך רבים למחלות-לב, ומה שיותר חמור הוא לא בודק סיכון כללי, למשל מה עם ההמלצות יגרמו לעלייה בסרטן? זה אינו חשש בעלמה, כולסטרול כללי נמוך נקשר ונחקר כקשור לעלייה בסרטן ושבץ, לכן כל התערבות חייבת להיות מוכחת כבטוחה, או כבעלת תועלת גדולה מהנזק, וזאת מעבר לספק סביר, לינק ראשון, לינק שני.

6. הוא אינו חוקר תחלוא ותמותה אלא מרקרים ("total:HDL") שהקשר שלהם לתוצאות הסופיות (ז:א תמותה) היא השערה בלבד.

7. והכי חשוב: ההמסקנות של המחקר, בעצם, לא תומכות בהמלצות האלו, אלא בהמלצות להגביל פחמימות, כפי שהראיתי.

מה קורה פה אם כך?
האם עורכי מסמך-העמדה פשוט עשו "גזור-והדבק" ממקום אחר? האם זה הרמה של מדע התזונה והמלצות לבריאות הציבור בישראל?
האם זה בגלל שקרדיולוגים מתפרנסים מצנתורים ודיאטנים משמנים? אני מקווה שלא, אבל לפעמים לאנשים קשה להבין דברים שלא משתלם להם להבין, צ'ארלס דארווין כתב כך:

"It may be said there exists no limit to the blindness of interest and selfish habit."

או שאולי אין המומחים המלומדים חשים כלל צורך להצדיק את עמדתם, אלא מצפים שנקבל של המלצותיהם ללא ערעור על סמך רוממותם או החלוק הלבן\סטטוסקופ בכיס בלבד?

אני בטוח שאם הם היו עושים את סקר הספרות המתבקש מפאת כובד האחריות, בוודאי שלא היה להם כל קושי לתת את המבואות המתאימים, או לחלופין להתאים את ההמלצות לממצאי סקר הספרות, מכוון שהמבואות מגוחכות, אני חייב להסיק ששום סקר לא נעשה אלא הם פשוט כתבו מה שבא להם, מה שהם ממילא כבר יודעים ולא צריכים לבדוק, מה שלמדו בעבר, או שמתאים לאידיאולוגיה שלהם – נראה שכך מתנהל תחום המלצות הבריאות לציבור.

לחלופין, אני חושב, וזה החלק הקונספירטיבי שבי, זה גם ההסבר המיטיב ביותר עם מחברי המסמך שאני יכול להעלות על הדעת, שכמו בבריה"ם, אנשים היו חייבים לכתוב את הגרסה הרשמית כלפי חוץ, אבל היו מייצגים אותה בגיחוך, מפזרים רמזים עבים, וסתירות פנימיות כאלו, שכל מי שקורא, ובעל קצת הבנה, יוכל לקלוט את גישתו האמתית של הכותב.

אני לא רוצה להיות רק שלילי ורק להעביר בקורת – זה, כמו שאומרים "לא חוכמה", אני רוצה לעזור.
מכוון שנראה שיש לעורכי מסמך-העמדה בעיה בתחום חיפוש המאמרים הרלוונטיים ומציאת ספרות מדעית על מנת לזקק ממנה המלצות לציבור, אולי אוכל לעזור?
הנה משהוא שמצאתי אחרי חיפוש של חצי דקה. לקח לי כל כך מעט זמן מפני שלא ניסיתי לעשות "קטיף דובדבנים" (“cherry-picking”). הנה מטה-מחקר מקוקרן (Cochrane Collaboration) שזה הסטנדרט למטה-מחקרים.

פרטי המחקר:
1. המטה-מחקר מסכם עד שנת 2010 (בכל זאת אנחנו ב-2012).
2. משך המחקרים: לפחות חצי שנה, לרוב שנתיים.
3. נבדק: גם תמותה כללית וגם תמותה ממחלות-לב, ולא רק גורם סיכון יחיד.
4. כ 70,000 נבדקים.

התוצאות, המחקר מראה תועלת קטנה מאוד לגברים בלבד של החלפת שומנים רווים בלא רוויים, אבל התוצאה החשובה היא:

 There were no clear effects of dietary fat changes on total mortality (RR 0.98, 95% CI 0.93 to 1.04, 71,790 participants) or cardiovascular mortality (RR 0.94, 95% CI 0.85 to 1.04, 65,978 participants). This did not alter with sub-grouping or sensitivity analysis.

אין שינוי בתמותה לא ממחלות-לב ולא מכל סיבה אחרת ע"י שינוי כלשהוא בהרכב השומנים, או בכמות השומנים.
התוצאה הזאת נכונה עבור כל תתי-הקבוצות. – אציין רק שזה בסתירה מוחלטת להמלצות מסמך העמדה של הקרדיולוגים והתזונאים של ההסתדרות הרפואית בישראל.
לינק למחקר.

מי אמר שחייבים בשר? (But vegetarianism is no safeguard)

קופ"ח כללית כיתבה אותי במייל שבועי (בלי לשאול אותי) לבלוג הזה.קוראים לו "מי אמר שחייבים בשר?"
זה סתם דוגמא, לא משהו חדש, זה מה שרוב האנשים חושבים, גם בקופ"ח כללית חושבים כך, הנה קטע שממצה את המסר:  

אנשים שנמנעים מאכילת בשר נמצאים ברמת סיכון מופחתת לפתח מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה ועוד. לאחרונה אפילו התפרסם מחקר, שמצא כי התנזרות מבשר, עוף ודגים משפרת את מצב הרוח. 

די מפחיד, וזה אכן מגובה במחקר, המחקר נעשה על צמחונים בארצות המערב, שרבים מהם צמחונים מסיבות בריאותיות ויש להם עוד הרבה מאפיינים שתורמים לבריאותם כמו פעילות גופנית, אוכל פחות מתועש, בדיקות תקופתיות, הפסקת עישון ועוד הרבה הרבה דברים אחרים. המחקרים ש"מוכיחים" את התועלת בהתנזרות מבשר הם מחקרים אפידימיולוגיים, ז"א משווים אוכלוסיות, אבל האוכלוסיות לרוב שונות בהמון משתנים, בעזרת כלים סטטיסטיים מנסים להפריד בין המשתנים, למשל אם ידועה השפעת העישון ניתן "להפחית" סטטיסטית את השפעת העישון. אבל הרבה משתנים אינם כה ברורים או נחקרו כל כך הרבה.
בד"כ  לא אפשרי להפריד באמת את כל המשתנים. במקרים כמו הוכחת ניזקי העישון, זה לא חשוב כי האפקט של העישון הוא מאד חזק (פי 10-20), אבל כאשר האפקט לא גדול - יש בעייה,למשל מקרה ה HRT, טיפול בהורמונים לנשים - במחקרים אפידימיולוגיים נמצא שהטיפול מקטין את הסיכוי לסרטן ומחלות לב, אבל במחקר אמיתי (RCT - Randomized Controlled Study) ענקי ה(WHI-Women Health Initiative) נעצר באמצע בגלל תמותה מוגברת בקבוצת הטיפול (לעומת הפלסבו).
 עוד אוכלוסייה פופלרית למחקרים מהסוג הזה היא "כת" נוצרית צימחונית ה "Seventh Day Advantists" הנה לינק לויקפדיה. הם לוקחים את הבריאות ברצינות והם גם צמחונים וגם קל לחקור אותם (הם בארה"ב):

Since the 1860s when the church began, wholeness and health have been an emphasis of the Adventist church.

 כאשר משווים את האוכלוסיות הללו לאוכלוסייה הכללית (בארה"ב) ולא מצליחים לנטרל את כל המבלבלים "confounding variables" מקבלים שצמחונות בריאה יותר, אבל באופן מפתיע (בניגוד למה שחושבים), לא בכל כך בהרבה - האפקט די קטן, ונעלם לגמרי עבור טבעונים מטעמי מוסרנות.
גם אם קטן האם האפקט אמיתי? אולי כדאי, על מנת להיפטר מהשפעות מבלבלות להסתכל על אוכלוסיות שהן צימחוניות לא מטעמי בריאות?
למשל ההודים, יש הרבה דיבות לחקור אותם, גם יש הרבה מהם, גם הם בכל העולם וגם הם הכי צמחונים. לפי הדו"ח של של ארגון החקלאות של האו"ם (הנה הלינק). 42% ממשקי הבית הם צמחונים, והשאר גם (אבל מקפידים פחות), הם כותבים כך:

An analysis of consumption data originating from National Sample Survey (NSS) shows that 42 percent of households are vegetarian, in that they never eat fish, meat or eggs. The remaining 58 percent of households are less strict vegetarians or non-vegetarians..... (Mehta et.al., 2003).

 מה אם כן מצבם של ההודים? הנה מאמר מ Times of India, כך כתוב:

India is set to witness a spike in deaths due to heart diseases

…

with more and more younger people falling victim and a large percentage of patients coming from south India, said an expert.

……

In south India, a lot of people are vegetarian.But vegetarianism is no safeguard.

מצבם של ההודים בהודו הוא באמת רע, אני יכול להביא המון ראיות, הסוכרת ומחלות הלב (שבאות ביחד) מאד נפוצות, וכך גם הסרטן. יכולות להיות לזה הרבה סיבות, בהודו המצב מכל הבחינות קשה - כמובן שלא כדאי להתעלם מזה, פשוט יש ראיות יותר טובות. הבאתי את הקישור הזה בגלל שהוא משעשע במיוחד, איך פארדיגמה מוטעית אחת גורמת לך לייצר משפטי קאלט כאלה: "But vegetarianism is no safeguard".

מעניין יותר להסתכל על הפזורה ההודית בעולם, למשל המאמר הזה מסכם כך:

Reports on CAD in Indians from different parts of the world have shown that Asian Indians are at 3–4 times higher risk of CAD than white Americans, 6 times higher than Chinese, and 20 times higher than Japanese

*CAD - Coronary Artery Disease

זה לא טוב! מה המצב בקליפורנייה? בקליפורניה המון מהגרים גם משאר אסיה, ז"א גנטיקה קרובה, כדאי גם להזכיר שההודים בקליפורניה מצליחים מאוד, הם לא מעמד נמוך.

הנה בלוג שמסכם את המצב, אביא משם רק את הגרף:















טוב גם קצת פרשנות היגיונית על הסיבות לבעייה, עובדה פחות ידועה היא שרוב מחלות הלב הם בגלל סוכרת או סינדרום מטבולי (קדם סוכרת), קרדיולוג ישאל תמיד קודם על הסוכר (ולא על כולסטרול):

He points out that Indians have a far higher rate of diabetes than other nationalities. Since there is a high co-relation between diabetes and heart disease, Indians have to take special care. He says, “We do have a very high carbohydrate intake, we do eat a lot of rice. Many Indians tend to have a mild form of diabetes and rice tends to exaggerate that.” He suggests cutting down on oil, carbohydrates and sugar and turning to a high protein diet and vigorous exercise.

 יש עוד, כאן למשל כותבים:

Some of the important health problems faced by Asian Indian immigrants include chronic degenerative diseases such as diabetes, hypertension, cardiovascular disease and complications arising from any of these conditions. In fact, Asian Indian immigrants have a significantly higher risk of CVD cardiovascular disease with heart disease rates estimated to be one and one half to four times greater than Whites.

 In the United States, the Diabetes among Indian Americans (DIA) national study showed prevalence rate of T2DM and pre diabetes among immigrant Asian Indians as 17.4% and 33% respectively, higher than other racial/ethnic groups in the United States.

T2DM - Type-2 Diabetes Mellitus *
 CVD - Coronary Vascular Disease*

אוכל להביא אינסוף קישורים לבסס את זה, אבל זה פשוט מיותר, התופעה ידועה היטב, יש כמובן הרבה דרכים להסביר את זה, למשל כאן כותבים כך:


טוב, יכול להיות, אבל זה מסביר את המצב בהודו, אבל לא מסביר את ההבדלים בין מהגרים בשאר העולם. בקליפורניה אין מכניזצייה? סעיף 3 לא אותו הדבר לכל המהגרים בקליפורניה?
אפשר להגיד שההודים שונים גנטית, והטיעון הזה עולה לעיתים קרובות, אולי זה נכון אבל אוכלוסיות אחרות מאסייה לא סובלות כל כך, וההודים זה לא איזה שבט קטנטן בג'ונגל שהייה מבודד גנטית משאר העולם אלפי שנים, הודו היא אחת ממרכזי הציוויליזצייה והייתה בקשרים מסועפים עם כולם, מאלכסנדר הגדול והרומאים דרך האיסלאם ועד סין, אבל שוב, מה שיותר מצחיק בהסבר הזה זה שלכל אוכלוסיה ממציאים תירוץ נפרד, הצרפתים מוגנים בגלל היין, האינואיטים מוגנים ע"י אומגה 3 , המסאי בגלל הריצה וכ"ו.

 נסכם, יש מצב שצמחונות זה לא להיט, הצמחונים במערב בריאים סטטיסטית במעט מכל השאר אבל זה למרות ההימנעות ממזונות מהחי.
ביחס לאוכלוסייה הכללית בארה"ב (שם נערכו המחקרים), שתזונתה בממוצע נוראית, תשומת לב לבריאות, נטייה לאוכל פחות מתועש ולפחמימות יותר מלאות, יותר ירקות ופחות חטיפים נותנים לצמחונים "יתרון סטטיסטי" במחקרים - אבל שוב, זה למרות ההתנזרות ולא בגללה.

נ.ב.
נתקלתי בזה:

The American Diabetes Association reports that almost 25.8 million people in the United States, or 8.3 percent of the population, have diabetes. However, the estimated prevalence of type 2 (adult-onset) diabetes in Asian Indians in the United States is higher with estimates between 17% to 29% depending on the age group studied as the prevalence increases with age.

?למה עוד זה מעניין

In addition to its strong link with type 2 or adult-onset diabetes, obesity itself is associated with a higher risk of high blood pressure, heart disease and cholesterol abnormalities as well as fatty liver disease. These conditions are widely prevalent in Asian Indians in the United States with a recent study showing this population to be specially susceptible to fatty liver disease. 

הם כמובן לא כותבים את זה בדיוק כך, הם מרמזים שההשמנה גורמת לכל הסימפטומים, אבל זו השערה בלבד, העובדה היא, שיש קשר מאוד חזק בין סוכרת, לחץ-דם, השמנה, מחלות-לב, כבד-שומני ומה שהם קוראים לו: "רמות יוצאות דופן של כולסטרול" - זהו בגדול הסינדרום המטבולי, ובמקרה זה רמות יוצאות דופן של כולסטרול" זה לא רמות גבוההות של LDL ("רע") או כולסטרול כללי (המרמזות על תזונה גבוהה בשומן רווי), אלא שבסינדרום המטבולי המאפיינים הם טריגליצרידים גבוההים ו HDL ("טוב") נמוך, שהם בגדול מרקרים לתזונה גבוהה בפחמימות וסוכר.

לינק לסינדרום מטבולי,

The World Health Organization criteria (1999) require the presence of any one of diabetes mellitus, impaired glucose tolerance, impaired fasting glucose or insulin resistance, AND two of the following:

• Blood pressure: ≥ 140/90 mmHg

• Dyslipidemia: triglycerides (TG): ≥ 1.695 mmol/L and high-density lipoprotein cholesterol (HDL-C) ≤ 0.9 mmol/L (male), ≤ 1.0 mmol/L (female)

• Central obesity: waist:hip ratio > 0.90 (male); > 0.85 (female), or body mass index > 30 kg/m²

• Microalbuminuria: urinary albumin excretion ratio ≥ 20 µg/min or albumin:creatinine ratio ≥ 30 mg/g

High-sensitivity C-reactive protein has been developed and used as a marker to predict coronary vascular diseases in metabolic syndrome, and it was recently used as a predictor for nonalcoholic fatty liver disease in correlation with serum markers that indicated lipid and glucose metabolism.

לינק לטרגליצרידים, הם למעשה מרקר לפחמימות בתזונה:

Diets high in refined carbohydrates, with carbohydrates accounting for more than 60% of the total energy intake, can increase triglyceride levels. Of note is how the correlation is stronger for those with higher BMI (28+) and insulin resistance (more common among overweight and obese) is a primary suspect cause of this phenomenon of carbohydrate-induced hypertriglyceridemia

לינק לHDL ("הטוב"), שימו לב, שומן רווי מעלה ופחמימות מורידות, דיאטה קיטוגנית (פחות מ 20-60 גרם פחמימות ביום) מעלה HDL ("טוב") ומורידה LDL ("רע") - ולהודים יש פחות שומן רווי ויותר פחמימות, והתוצאות צפויות:

Most saturated fats increase HDL cholesterol to varying degrees but also raise total and LDL cholesterol. A high-fat, adequate-protein, low-carbohydrate ketogenic diet may have similar response to taking niacin (vitamin B3) as described below (lowered LDL and increased HDL) throughbeta-hydroxybutyrate coupling the Niacin receptor

אני חושב שניתן להגיע למסקנות, סינדרום מטבולי וסוכרת מבוגרים הם ככל הנראה הגורמים לתחלואת הלב הגבוהה מאוד של ההודים, וזאת מכוון שדיאטה צמחונית גבוהה מאוד בפחמימות ונמוכה בשומנים רוויים. ניתן לראות את זה בבירור מפרופיל השומנים של הסינדרום המטבולי, שהוא טריגליצרידים גבוההים וHDL נמוך - שניהם מרקרים לתזונה עשירה בפחמימות וסוכר.

שיהיה לכם "שני צמחוני" שמח ובריא!!!

בונוס:

Fatty liver may directly mediate CAD in metabolic syndrome

דרך אגב, כל הדברים, המדע, הפרטים על שומני הדם - הכל בסיסי וכלל לא קונטרוברסלי......חוץ מהמסקנות הסופיות שנראה לי שנגזרות ישירות מהעובדות הידועות.