פרדוקס הסחטן - איך זוכה "פרס נובל" עושה צחוק מעצמו

מסתובב כבר הרבה זמן מייל עם הסבר לפרדוקס הסחטן ע"י ישראל אומן זוכה פרס נובל לכלכלה (זה לא פרס נובל באמת - ההסבר בסוף).
האיש כפי שבטח ידוע לכולם הוא חוקר תורת המשחקים, שזה אבסטרקצייה מתמטית תאורטית למצבי עימות ושיתוף פעולה בין שחקנים רציונאליים.
הנה לינק לגרסה והסבר של הטענות של אומן לגבי פרדוקס הסחטן ומשמעויותיו.
בקצרה, שני אנשים מוכנסים לחדר ומקבלים מזוודה של כסף. הם יקחו את הכסף הבייתה אם יסכימו חלוקה ביניהם. התוצאה היא, שה"חנון" נכנע לסחטנות של ה"פאנאט"-הסחטן ונאלץ להסכים לחלוקה של 90% ל"פאנאט" ו10% ל"חנון", וזאת על מנת לא לצאת בידיים ריקות לחלוטין. זה נובע מגישתו של הסחטן שלא מוכן לזוז מילימטר ומוכן להקריב הכל ולא לוותר, ובעיוורון מוחלט מאמין בצדקתו ללא פיקפוק.

הם קוראים לזה פרדוקס, כי ה"חנון" בגישתו הראציונאלית יוצא מופסד ונוהג לכאורה באי-ראציונאליות, והפאנאט, יוצא מורווח.

עד כאן סיפור משעשע, אבל אומן מיישם את זה על המציאות. הדוגמא שהוא נותן, וזו היה מטרתו, היא הסיכסוך הערבי-ישראלי.
ז"א אנחנו (הכוונה כמובן לשמאל- ה"חנון") מפקפקים בעמדתנו ורוצים הסכם בכל מחיר, לכן - נצא עם ידינו על התחתונה.

זה מזכיר לי בדיחה:
בקיבוץ החליטו לשפר את תפוקת החלב. עשו סקר בין האוניברסיטאות והפקולטות השונות, והפקולטה למתמטיקה זכתה במכרז לתכנן את הרפת מחדש לתפוקת חלב מקסימלית.
אחרי שנתיים של עבודה, הקיבוצניקים איבדו סבלנות, והגיעו לפקולטה למתמטיקה, לברר מה קורה.
כשהגיעו ודרשו דין וחשבון, המתמטקאיים ענו: "בינתיים יש לנו פתרון רק עבור פרה כדורית".

כך גם בפרדוקס הסחטן. זהו מקרה סינטטי וממומצא לחלוטין, שכמו רוב העבודה בתורת המשחקים, יש לה אפס משמעויות במציאות. המציאות היא לא מערכת סגורה, דברים קורים מחוץ לחדר, וכל הנחות היסוד הן פשטניות בצורה יוצאת דופן.

במציאות, אף אחד לא סגור בחדר, והעולם לא עוצר מלכת בחוץ, ואם תרוויח בפנים - אולי תפסיד הרבה יותר בתחום אחר בחוץ.

למשל, דוגמא הכי קרובה לדוגמא של אומן שהייתי יכול לחשוב עליה. מקרה המשקיעים בכרומטיס (אקסיט של 4.5 מיליארד דולר ללוסנט במניות של לוסנט) שלא היו מוכנים להתפשר עם מס הכנסה ("פאנאטים"), התעכבו ולא מיממשו את המניות כי לא רצו לשלם מס גבוהה יחסית (לדעתם). לבסוף הפסידו הכל כי בזמן שניהלו משא-ומתן קשוח עם רשויות המס לוסנט פשטה את הרגל והמניות שלה איבדו את כל ערכן.

כמובן, כל אחד, ואפילו אומן צריך להכיר את הדוגמא הקלאסית, שהיא בעצם הדוגמא של אומן עצמו - הסיכסוך הערבי ישראלי. הערבים לא היו מוכנים להתפשר על תוכנית החלוקה, ופשרות אחרות בהמשך, היו בטוחים בצדקתם (וכפי שנאמר: לא פיספסו שום הזדמנות לפספס הזדמנות לפשרה), ללא שום פיקפוק בעמדותיהם - ולכן איבדו הכל:  אין להם כלום, הם חיים במקומות כמו ג'בליה (הייתי שם - לא נעים), כאשר מדינת ישראל בראשות פראגמטיסטים כבן-גוריון (שלא הקשיבו ל"מומחים לתורת המשחקים", כמו בגין וז'בוטינסקי), וכן היו מוכנים להתפשר, הקימו מדינה משגשגת. כבר עברו 64 שנה והערבים עדיין דפוקים עד העצם. אבל מתברר שהם היו גאונים בתורת המשחקים על פי אומן, הקדימו את זמנם, ואולי צריכים לקבל לפחות קרדיט חלקי מוועדת הפרס.

עם כל הכבוד לאומן על הפרס (על שם נובל), לשטות הזאת אין שום קשר למציאות (כמו גם הרבה מחקר תאורטי בכלכלה ומתמטיקה). שימוש בתאורייה, שהנחות היסוד שלה כל כך סינטטיות והזויות, יישומה על המציאות יכולה רק להטעות - וזו לא תיהיה הפעם הראשונה שמתמטיקאי\כלכלן תאורטי עושה צחוק מעצמו, ומהתחום שלו.
מביך.

***
ללא קשר, סתם לידע כללי, זה לא פרס נובל.
הנה לינק להסבר. הפרס ניתן ע"י הבנק המרכזי השוודי והוא "לזכרו של נובל" כי לא יכולים להגיד "פרס נובל", בתקשורת כמובן מקצרים ל"פרס נובל".

officially the Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel

Peter Nobel, a great-grandson of Ludvig Nobel. Nobel criticizes the awarding institution of misusing his family's name, and states that no member of the Nobel family has ever had the intention of establishing a prize in economics.

הפרס החשוב במדעי-המחשב הוא פרס טיורינג, על שם איש מדעי מחשב וממיסדי התחום. הפרס החשוב בתורת האינפורמצייה, על שם שנון - מאבות התחום, וכמובן פרס נובל, כי נובל תרם את הכסף וכ"ו, וכ"ו.
היגיוני ומקובל שהפרס הוא על שם אחד מענקי התחום הרלוונטי או מי שנתן את הכסף. למה עם כן הפרס הוא על שם נובל? הוא לא תרם את הכסף - הבנק המרכזי השבדי נותן את הפרס ורק מ-1969, ונובל הוא בטח לא אחד ממיסדי הכלכלה התאורטית.
הסיבה היא הספין על השם, לקבל הכרה וכבוד - היכן שאינם. לא פלא, שהפרס שלהם מתחזה לפרס נובל, כפי שהתחום שלהם הוא אידיולוגייה שמתחפשת למדע.
אם היו אומרים למשל: "לדברי ישראל אומן, זוכה הפרס של הבנק המרכזי השבדי על שם יורגן" - לא רבים היו מתרשמים, מהקשקושים האידיולוגיים האלו במסווה של מדע.

תזונה בריאה בחסות תלמה

הבת שלי גם קיבלה את הערכה הזו ללימוד על תזונה בריאה בבית הספר.

מלאה בלוגואים של תלמה.
יש שם גם פירמידת מזון עם ציור של קורנפלקס תלמה, ותמונות של "חטיפי בריאות" במקום מזון אמיתי.
לתלמה זה עלה אולי 2 ש"ח לייצר את הערכה הזו.

בשביל תרומה כה נמוכה להפקיר את הבריאות של הילדים עוד לפני שהם פיתחו חוש ביקורת או לפני שהם באמת למדו שדגני בוקר מחיטה מעובדת ומלאים בסוכר מזיקים.

גם מדהים החוצפה של תלמה עם חטיפי "הבריאות" ודגני הבוקר מלאי הסוכר שלהם, שאני משוכנע שהם יודעים היטב שהם מהגורמים החשובים להשמנת ילדים, מעיזים לנסות למצב את עצמם בתור מזונות בריאים ויחד עם משרד החינוך מנסים לעקוף את סמכות ההורים לקבוע את תזונת הילדים ע"י פנייה ישירה לילדים עם חומר פרסומי וגם מטעה (לדעתי).

בכלל לפני כמה שנים שמעתי שבארה"ב זה מקובל שחברות מקבלות גישה לקהל שבוי (תלמידים) תמורת תרומות די נמוכות לפעילויות בבתי הספר וכ"ו, ושזה אחד משווקי הצמיחה בתעשיית הפרסום שם, חשבתי שבהפקרות כזאת לא תקרה בארץ.
בינינו, פרסום כזה אי אפשר לקנות בכסף, אז אם כבר מפקירים את הבריאות של הילדים, לפחות שישלמו מהאף ולא תמורת נזיד עדשים.

זה גם תקדים, זה נראה כמו פיילוט של משרד החינוך לראות כמה אפשר למתוח את החבל ולמסחר את מערכת החינוך....בעתיד עידוד לפעילות גופנית בחסות נייקי, זהירות בדרכים בחסות ב.מ.וו, ואזרחות וצדק חלוקתי בחסות אילן בן-חוב.

אני לא מבין, אני לא משלם מיסים? שיאפשרו לממן חינוך אובייקטיבי לתזונה בריאה ושאינו מושפע מאינטרסים של יצרני מזון?

נ.ב.
אח שלי אומר שזה לא הוגן להשוות את זה ל"עידוד לפעילות גופנית בחסות נייקי" כי לנייקי יש עניין אמיתי בפעילות גופנית, תלמה וחברותייה לעומת זאת יפשטו רגל מיד כאשר אנשים יפנו לתזונה בריאה באמת. הוא מציע להחליף את זה ב-"חינוך לאחראיות פיננסית בחסות ישראכארד".

המלצות הקרדיולוגים - מסמך בעייתי

קבלתי לא מזמן מחבר קישור למסמך הבא:המסמך הוא מסמך עמדה מאפריל 2011 של ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד הקרדיולוגים ועמותת הדיאטנים "עתיד".
מכוון שאני מתעניין בתחום, עברתי עליו בניסיון להבין את ההמלצות ולראות על מה ההמלצות מבוססות, גיליתי מסמך רשלני בעל סתירות פנימיות.
המסמך עצמו מגדיר להמלצות רמות של "חוזק". החוזק נתון בסולם של 1, 2, 2a, 2b, 3 כפי שמפורט בעמ' 177 (המספור מתחיל ב-175), ובנוסף ישנו סולם A, B, C של חוזק ההוכחות הנתון באותו עמוד.
ההמלצות הראשונות במסמך והחשובות ביותר נתונות בעמ' 179, ובהם אדון כאן, עכשיו.

אלו אכן המלצות חזקות (1) המגובות בהוכחות חזקות (B או A).
שני מחקרים מובאים כדי לתמוך בהמלצות:

המחקר השני הוא בתשלום, ולא ניתן לתת קישור אליו, אבל אם נסתכל בתקציר (Abstract) המובא כאן.
מתברר שזה אינו מחקר היכול לבסס המלצות כלשהן, אלא הסבר על המבנה המולקולרי, ודיון בתכונותיו של שמן הזית. ככל שהנושא מרתק, נשאלת השאלה איך זה קשור להמלצות?
המלצות תזונה גורמות לנו להעדיף א' על ב' ועל כן מחקרים שמחזקים המלצות חייבים להיות השוואתיים, ולהראות, מעבר לספק סביר ש-א' אכן יבטיח לנו תוצאות טובות מ-ב' ביחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים, מוזר מאוד לדעתי שחצי מהמובאות, איננן כלל רלוונטיות לדיון – למה אם כן הן שם?
האם פשוט היה צורך לתת יותר מאשר מחקר אחד, והמחקר הזה נבחר באופן אקראי?
מובאה 1 נראית כרלוונטית לדיון, קישור אליה כאן:
המחקר הוא מטה-מחקר (Meta Analysis) קטן שמסכם סטטיסטית 60 מחקרים ו1672 נחקרים, הוא די ישן ולוקח בחשבון מחקרים עד שנת-1998 (המסמך הזה נכתב ב 2011), הוא קצר טווח (בודק השפעות עד 3 חודשים), ובנוסף הוא בוחן שינויים בתזונה ביחס לגורם סיכון אחד ויחיד, כפי שאסביר.

לפני שאכנס למחקר עצמו, לדעתי, המלצות גורפות, וחשובות אינן יכולות להיות מבוססות על מטה-מחקר קטן, ישן, קצר וחלקי – זה פשוט רשלנות. מטה-מחקר, או סקירת ספרות סיסטמתית הינו כלי חשוב, אבל לא דרך לבסס המלצות שיכולות להיות להן השלכות בריאותיות, (חפש וקרא בוויקיפדיה לדוגמא, לדיון בחולשות המטה-מחקר כשיטה).

לפני שנתחיל, המחקר הזה כלל אינו דן בהמלצה בשורה השלישית בטבלת ההמלצות, ז"א: "הגבלת כמות הכולסטרול בתזונה עד 300 מ"ג", למעשה המחקר מקבע פרמטר זה, כך כתוב:
"cholesterol intake was kept constant by using eggs or egg yolk or by adding crystalline cholesterol to the diets".
ועל כן להמלצה קריטית זו אין שום סימוכין, אבל זה לא הכול, בעמ' ,202 במסמך-העמדה, בחלק הדן בהמלצות לצריכת ביצים ישנו הקטע הבא:

מהיכן אם כן מקבלים את ההמלצה להקטין כולסטרול בתזונה? ההמלצה היא בעלת חוזק "1" הגבוה ביותר האפשרי, ההמלצה גם שווה בחוזקה לשתי ההמלצות הראשונות (הגבלת שומן רווי וטרנס), שלושתן בחוזק "1", עובדה שישירות נסתרת ע"י הציטוט לעיל ("השפעה מועטה" ושומן רווי\טראנס - חשוב יותר).
להבהיר, המלצה כזאת גורמת לאנשים להחליף מזון אחד במשנהו, ולכן אם אינה מבוססת, היא מזיקה. כאשר אנשים שקראו מסמך זה ישוו שני מוצרים בחנות, ועפ"י המלצה זו יעדיפו לקנות מזון לפי תכולת הכולסטרול שלו, בהניחם שזה הפרמטר החשוב, ויתעלמו מתכולת הסוכר לדוגמא, הם כנראה יעשו טעות, ואין זה אשמתם, אלא אשמת המסמך הזה.

המחקר כן דן לכאורה, בשתי ההמלצות הראשונות (ז"א הגבלת שומן רווי וטרנס). הנה כאן מובאים תקציר מסקנות המחקר.

אסכם ואסביר, המחקר טוען, ועד כמה שאני יודע בצדק, שפרמטרים שנחשבו חשובים בעבר, לאמור, כולסטרול כללי (Total Cholesterol) והכולסטרול הרע (המכונה LDL) אין להם יכולת ניבוי משמעותית לסיכון למחלות לב, לעומתם, החוקרים מגדירים מדד חדש, היחס בין כולסטרול כללי מחולק ב-HDL ("הכולסטרול הטוב"), הם מסמנים את המדד כ-"total:HDL".בהתייחס למדד זה, הם כותבים, שהסיכון אכן הולך וקטן (ז"א המדד הזה שהוגדר על ידם קטן), אם מחליפים שומנים רוויים ושומני טרנס בשומנים לא-רוויים, אבל הם כותבים בנוסף ב 3 מקומות גם (ההדגשות הם שלי):

The effects of fats on these risk markers should not in themselves be considered to reflect changes in risk but should be confirmed by prospective observational studies or clinical trials

However, our analysis also underlines the fact that effects of diet on biomarkers such as blood lipids can never replace studies that employ disease or death as outcomes

The use of total:HDL cholesterol implies that diet-induced decreases in HDL cholesterol increase CAD risk. Such a causal role for diet-induced changes in HDL cholesterol has not been proven in controlled clinical trials

ז"א השינוי במדדים אלו אינו מהווה הוכחה שיש שינוי בסיכון האמתי למחלות לב, הקשר בין המדד לסיכון האמתי הוא השערה, ולכן אי אפשר לבסס עליו המלצות, כך חוזרים ומזהירים אותנו מחברי המחקר בסדרה של ציטוטים לעיל. הם כמובן צודקים, לעורכי מסמך-העמדה המלומדים זה לא מדגדג, אבל שוב, זה לא הכול.

הסבר קצר על המחקר:
ע"י סיכום סטטיסטי של המחקרים המשתתפים במטה-מחקר עפ"י קריטריונים שהוגדרו מראש, המחקר מחשב מקדמים המאפשרים לדעת מה יהיה השינוי במדד "total:HDL". אם מבצעים החלפה שוות-קלוריות (Isocaloric) של חומצות שומן שונות (SFA, PUFA, MUFA, Trans) ופחמימות, אחת בשנייה, והשפעת שינוי כזה על מדד ה-"total:HDL".

המחקר לא מתייחס לגורמי סיכון אחרים הידועים היטב ובטח לא לתמותה, אך הוא מזכיר את חלקם, גורמים אלו, לו נכנסו לחישוב היו יכולים להפוך לחלוטין את ההמלצות, כמו טריגליצרידים (שומן-בדם - הם מוזכרים במחקר, ואזכיר את זה בהמשך), השמנה (מוזכרת כלאחר יד, אדון בה בהמשך), גודל ומבנה חלקיקי ה- LDL (מוזכר בקצרה בלבד), ולחץ-דם שאינו מוזכר כלל. - לכן לא ניתן להשתמש במחקר הזה, כי צריך להראות ירידה בתחלואה\תמותה או לפחות שיפור בכל הפרמטרים הידועים.
המאמר הוא ארוך ומציג תוצאות עבור כל סוגי ההחלפות האפשריות (פחמימות->שומן רווי, פחמימות->שומן חד בלתי רווי וכ"ו...) לא אכנס לפירוט של כל החלפה והחלפה מטעמי קיצור (כדאי לקרוא למי שמתעניין), בנוסף יש סיכום כללי, שמסכם את התוצאות.
על מנת לזקק המלצות אפשריות כלשהן מהמחקר הזה, כותבי המחקר מספקים גרף אחד שמסכם את כל המקדמים שחושבו לכדי ההשפעות של מזונות אמתיים על גורם הסיכון כפי שהוגדר ("total:HDL"). גרף כזה הוא החשוב מפני שלמרות האמונה הרווחת ששומן מהחי הוא כולו שומן רווי (SFA – Saturated Fatty Acid) ועל כן רע, ולעומת זאת כל שמן הזית הוא חד-בלתי רווי – ולכן טוב, זה לחלוטין לא נכון, הטבלה למטה מסכמת את תכולת חומצות שומן של מזונות שונים, ה- Lard מהטבלה הוא שומן חזיר, והוא דומה מאד בתכולת חומצות השומן שלו לשומן הפרה (שיותר נפוץ בארץ). ניתן לראות ששומן חזיר הוא 45% חד-בלתי רווי (MUFA – Mono Unsaturated Fatty Acids) בדיוק כמו המרכיב המקביל בשמן-זית שמקבל את כל התהילה הבריאותית, אך בשמן הזית חלקו כמובן רב יותר. לחלופין 14% משמן הזית הוא שומן רווי (SFA).

וניגש לתוצאות עצמן. הגרף מראה את השינוי במדד ה-total:HDL (ציר y) אם מחליפים 10% מדיאטה אמריקאית ממוצעת (SAD – Standard American Diet) באותו סוג מזון המצוין בציר ה-x , שימו לב ש total:HDL גבוה זה רע, ז"א שאו ש-HDL נמוך ו\או ש-LDL גבוה.

זה המסקנה העיקרית של המחקר, אני מציע שתעכלו שנייה את הגרף, "Carbohydrates" הן הפחמימות, ז"א פיתות, ירקות, אורז מלא, פוקצ'ה, שיפון, קנוא, ממתקים, סוכר וכ"ו וכ"ו וכ"ו. ממחקר זה ניתן לראות שעם בחרת לוותר על סטייק אנטרקוט מבושל בחמאה או מרגרינה (ז"א אפילו עם שומן טרנס) לטובת אורז מלא עם ירקות מאודים – עשית טעות חמורה (ולא רק טעות קולינרית), אלא גם לפי מדד סיכון למחלות-לב כפי שהוגדר במחקר הזה ("total:HDL").

הציטוט שמסביר את הגרף מהמחקר, מאד משעשע האנדרסטייטמנט בסוף הפסקה, וניתן להרגיש ממש את ההפתעה שחשים החוקרים – מי אמר שמחקרים הם חומר קריאה יבש? משעשעת גם העובדה שירידה של 0.09 ב ("total:HDL") שמיוחסת לשמן הזית מכונה כאן: "The largest reduction", אבל עלייה של 0.175 שזה שינוי שהוא כמעט כפול בערכו, המיוחס לפחמימות, מכונה "small increase" ו"surprisingly". נראה לי די ברור שהחוקרים מתקשים לעכל את התוצאות בעצמם.
מכאן גם ניתן לראות מדוע ההמלצות שלכאורה מסתמכות על המחקר היחיד הזה הן מטעות ומזיקות, מפני שהמלצה להגביל צריכה של שומן רווי מיתרגמת אצל כולם (לדעתי ללא יוצא מהכלל) לוויתור על מזון מהחי, כאשר מהמחקר עולה שעדיף שנוותר על הפחמימות (ובהפרש ניכר), ולכן לא ברורה הסיבה מדוע מחברי מסמך-העמדה לא מציינים זאת במפורש כהמלצה, וזאת אף על פי שהם מסתמכים על המחקר הזה ובוודאי קראו אותו (?).

יתר על כן, צריך להבין שאי אפשר להוריד מהדיאטה שומן רווי כמו שממליצים במסמך-העמדה, או להחליף רווי בבלתי-רווי כמו בתקציר מסקנות המחקר, מה שניתן לעשות זה להוסיף ולהוריד סוגי מזונות אמתיים. והמלצות כפי שמופיעות יגרמו לציבור (וגורמים כבר הרבה זמן) להעדיף פחמימות על פני מזון מהחי - שזה לגמרי הפוך ממה שהמחקר מוכיח.

שוב, אדגיש, זה המחקר היחיד שהם מסתמכים עליו!

דוגמא להמחשה:
ניקח לדוגמא את היוגורטים או כל מוצר חלב אחר. יש בהם שומן רווי, אנשים למדו ששומן רווי זה רעל. המחלבות והיצרנים הוסיפו קטגוריות של מוצרי חלב בעלי 0% שומן, אבל על מנת שהם יהיו אכילים, היצרנים הוסיפו סוכר ז"א פחמימות – קיבלנו את התוצאה הגרועה ביותר האפשרית לפי מדד ה "total:HDL"  (וגם לפי מדדים אחרים, טריגליצרידים ומבנה הLDL). החוקרים שכתבו את המחקר קיוו ששומן רווי יוחלף ע"י בלתי רווי – מה שנותן תוצאות במעט טובות יותר, במציאות, שומן מהחי שחלקו בלבד רווי (כ-60%, חלב או חמאה זה המקרה הקיצוני ביותר, הכי הרבה רווי), הוחלף כולו ע"י פחמימות, התוצאה הכי גרועה על פי המחקר הזה!!!.

אבל זה לא הכול, בנוסף לפרמטר "total:HDL", המחקר מזכיר גורמי סיכון אחרים הידועים היטב שאף מחזקים מסקנות אלו. למשל החלפה של פחמימות בשומנים מורידה את רמת הטריגליצרידים (שומנים בדם). וגם את גודל ומבנה ה-LDL. אצטט ואתרגם את סוף הפסקה להדגשה:

"לא רק שדיאטות עשירות בפחמימות מעלות את רמת השומנים בדם, הן גם גורמות להחלפת חלקיקי LDL בחלקיקים קטנים ודחוסים יותר" (זה מאד לא טוב).

בנוסף, ההשמנה, היא גורם סיכון משמעותי, בקטע הבא, החוקרים באנדרסטייטמנט מודים בחצי פה, שתזונה עשירה בפחמימות כנראה משמינה במיוחד:

אוסיף עוד ציטוט אחד מהמחקר שמדגים את הגישה של החוקרים, אשר מקשה עליהם להשלים לגמרי עם תוצאות המחקר שלהם עצמם - זה לא קשור לביקורת שלי על מסמך העמדה, אלא פשוט משעשע.

"but the favorable effects on this ratio by such factors as coconut fat, which is rich in lauric acid, do not exclude the possibility that coconut fat may promote CAD through other pathways, known or as yet unknown. Similarly, the unfavorable effect of carbohydrates on the ratio does not rule out a favorable effect of high-carbohydrate diets on health outcomes."

הציטוט הזה מדגים כמה שהחוקרים לא מודים בתוצאות שהם קיבלו, וממשיכים להאמין ששמן קוקוס מזיק, והפחמימות הן מועילות למרות התוצאות, במדע צריך להסתכל על מה שהוכח ולא מה שאתה רוצה שיהיה. הם כמובן ממשיכים לקוות לתוצאות מתאימות יותר לאידאולוגיה שלהם בעתיד.

ושוב אדגיש, זה המחקר היחיד שעליו מבוססות המלצות התזונה של הקרדיולוגים והדיאטנים  - כאשר ההמלצות לגמרי הפוכות מהתוצאות!!!

לסיכום הכללי:
הסתכלנו על 3 המלצות מהחזקות והמגובות ביותר במסמך-העמדה של איגוד הקרדיולוגים ועמותת הדיאטנים "עתיד". המלצה אחת, מס' 3 - אין לה סימוכין כלשהם, והיא בסתירה להמשך המסמך. המלצות 1 ו-2 מגובות לכאורה במחקר שאינו יכול לגבות המלצות כאלו מפני ש:

1. זה מטה-מחקר, סיכום של הרבה מחקרים קטנים יכול לתת דברים חשובים ולהאיר בעיות, אבל לא להיות הפסיקה הסופית להתערבות והמלצות.

2. הוא קטן, N=~1600.

3. הוא ישן, עד-1998.

4. הטווח שלו קצר (עד 3 חודשים).

5. הוא דן רק בגורם סיכון אחד בלבד מתוך רבים למחלות-לב, ומה שיותר חמור הוא לא בודק סיכון כללי, למשל מה עם ההמלצות יגרמו לעלייה בסרטן? זה אינו חשש בעלמה, כולסטרול כללי נמוך נקשר ונחקר כקשור לעלייה בסרטן ושבץ, לכן כל התערבות חייבת להיות מוכחת כבטוחה, או כבעלת תועלת גדולה מהנזק, וזאת מעבר לספק סביר, לינק ראשון, לינק שני.

6. הוא אינו חוקר תחלוא ותמותה אלא מרקרים ("total:HDL") שהקשר שלהם לתוצאות הסופיות (ז:א תמותה) היא השערה בלבד.

7. והכי חשוב: ההמסקנות של המחקר, בעצם, לא תומכות בהמלצות האלו, אלא בהמלצות להגביל פחמימות, כפי שהראיתי.

מה קורה פה אם כך?
האם עורכי מסמך-העמדה פשוט עשו "גזור-והדבק" ממקום אחר? האם זה הרמה של מדע התזונה והמלצות לבריאות הציבור בישראל?
האם זה בגלל שקרדיולוגים מתפרנסים מצנתורים ודיאטנים משמנים? אני מקווה שלא, אבל לפעמים לאנשים קשה להבין דברים שלא משתלם להם להבין, צ'ארלס דארווין כתב כך:

"It may be said there exists no limit to the blindness of interest and selfish habit."

או שאולי אין המומחים המלומדים חשים כלל צורך להצדיק את עמדתם, אלא מצפים שנקבל של המלצותיהם ללא ערעור על סמך רוממותם או החלוק הלבן\סטטוסקופ בכיס בלבד?

אני בטוח שאם הם היו עושים את סקר הספרות המתבקש מפאת כובד האחריות, בוודאי שלא היה להם כל קושי לתת את המבואות המתאימים, או לחלופין להתאים את ההמלצות לממצאי סקר הספרות, מכוון שהמבואות מגוחכות, אני חייב להסיק ששום סקר לא נעשה אלא הם פשוט כתבו מה שבא להם, מה שהם ממילא כבר יודעים ולא צריכים לבדוק, מה שלמדו בעבר, או שמתאים לאידיאולוגיה שלהם – נראה שכך מתנהל תחום המלצות הבריאות לציבור.

לחלופין, אני חושב, וזה החלק הקונספירטיבי שבי, זה גם ההסבר המיטיב ביותר עם מחברי המסמך שאני יכול להעלות על הדעת, שכמו בבריה"ם, אנשים היו חייבים לכתוב את הגרסה הרשמית כלפי חוץ, אבל היו מייצגים אותה בגיחוך, מפזרים רמזים עבים, וסתירות פנימיות כאלו, שכל מי שקורא, ובעל קצת הבנה, יוכל לקלוט את גישתו האמתית של הכותב.

אני לא רוצה להיות רק שלילי ורק להעביר בקורת – זה, כמו שאומרים "לא חוכמה", אני רוצה לעזור.
מכוון שנראה שיש לעורכי מסמך-העמדה בעיה בתחום חיפוש המאמרים הרלוונטיים ומציאת ספרות מדעית על מנת לזקק ממנה המלצות לציבור, אולי אוכל לעזור?
הנה משהוא שמצאתי אחרי חיפוש של חצי דקה. לקח לי כל כך מעט זמן מפני שלא ניסיתי לעשות "קטיף דובדבנים" (“cherry-picking”). הנה מטה-מחקר מקוקרן (Cochrane Collaboration) שזה הסטנדרט למטה-מחקרים.

פרטי המחקר:
1. המטה-מחקר מסכם עד שנת 2010 (בכל זאת אנחנו ב-2012).
2. משך המחקרים: לפחות חצי שנה, לרוב שנתיים.
3. נבדק: גם תמותה כללית וגם תמותה ממחלות-לב, ולא רק גורם סיכון יחיד.
4. כ 70,000 נבדקים.

התוצאות, המחקר מראה תועלת קטנה מאוד לגברים בלבד של החלפת שומנים רווים בלא רוויים, אבל התוצאה החשובה היא:

 There were no clear effects of dietary fat changes on total mortality (RR 0.98, 95% CI 0.93 to 1.04, 71,790 participants) or cardiovascular mortality (RR 0.94, 95% CI 0.85 to 1.04, 65,978 participants). This did not alter with sub-grouping or sensitivity analysis.

אין שינוי בתמותה לא ממחלות-לב ולא מכל סיבה אחרת ע"י שינוי כלשהוא בהרכב השומנים, או בכמות השומנים.
התוצאה הזאת נכונה עבור כל תתי-הקבוצות. – אציין רק שזה בסתירה מוחלטת להמלצות מסמך העמדה של הקרדיולוגים והתזונאים של ההסתדרות הרפואית בישראל.
לינק למחקר.